אינטרפול והודעות אדומות – מה צריך לדעת וכיצד עורך דין פלילי יכול לעזור
כאשר אדם מבוקש על ידי מדינה זרה – לא פעם הוא מגלה זאת רק כאשר הוא נעצר בנמל תעופה, בדרכו לחופשה או נסיעת עבודה. מאחורי מעצר כזה לרוב עומדת הודעה אדומה של אינטרפול. אך חשוב להבין: אינטרפול אינו גוף אכיפת חוק, אלא מערכת בין-מדינתית להעברת מידע מודיעיני ופלילי.
במאמר זה נסקור מהו אינטרפול, אילו סוגי צווים קיימים, מי יכול להוציא הודעה אדומה, האם היא תקפה בכל מדינה, מהן ההשלכות – וכיצד עורך דין פלילי יכול לסייע במקרה של צו אינטרפול.
מה זה אינטרפול?
אינטרפול (Interpol – International Criminal Police Organization) הוא ארגון בינלאומי הכולל 195 מדינות חברות, שתפקידו לסייע בתיאום בין רשויות האכיפה במדינות השונות. הארגון מפעיל מערכת תקשורת מאובטחת להעברת מידע פלילי בין מדינות – כולל בקשות למעצר, איסוף מידע על חשודים, ואזהרות ביטחוניות.
לאינטרפול אין סמכות שיפוטית או כוחות משטרה משל עצמו – כל מעצר או הליך משפטי מתבצע על ידי הרשויות המקומיות במדינה שבה שוהה האדם.
מהם סוגי ההודעות באינטרפול?
אינטרפול לא מוציא "צווים" אלא "הודעות" (Notices). הנה סוגי ההודעות העיקריים:
הודעה אדומה (Red Notice) – הבקשה הדרמטית ביותר. משמשת כמעין צו מעצר בינלאומי, המיועדת לאתר ולעצור אדם עד להסגרתו למדינה המבקשת.
הודעה כחולה (Blue Notice) – בקשה לאיתור מיקומו של אדם.
הודעה ירוקה (Green Notice) – מידע על פעילות פלילית מסוכנת של אדם, ללא בקשת הסגרה.
הודעה צהובה (Yellow Notice) – לאיתור נעדרים, כולל קטינים.
הודעה כתומה (Orange Notice) – התרעה על סכנה בטחונית.
הודעת INTERPOL–UN – כנגד אנשים הנתונים לסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם.
מי יכול להוציא הודעה אדומה?
רק מדינה חברה באינטרפול יכולה לבקש לפרסם הודעה אדומה, באמצעות הגוף הלאומי המוסמך שלה (בישראל – משטרת ישראל). הבקשה מועברת למטה אינטרפול בצרפת, אשר בוחן האם היא עומדת בתנאי האמנה – למשל, האם מדובר בעבירה פלילית, ולא בעבירה פוליטית, דתית או גזעית.
הבקשה אינה נבחנת מהבחינה הראייתית או המשפטית, אלא רק האם עומדת בקריטריונים בסיסיים.
האם הודעה אדומה מחייבת מעצר?
לא. הודעה אדומה אינה צו מעצר מחייב, וכל מדינה מחליטה בעצמה אם לפעול לפיה. יש מדינות בהן ההודעה מתורגמת מיידית לצו מעצר – כמו ברוסיה, טורקיה או ארגנטינה – ויש מדינות המחייבות הליך שיפוטי עצמאי, כמו גרמניה, קנדה, בריטניה וארה"ב.
במקרים מסוימים, אדם עם הודעה אדומה יכול לעבור בגבולות ללא הפרעה, בעיקר במדינות שבהן החשש לרדיפה פוליטית גובר על שיתוף הפעולה עם אינטרפול.
איך יודעים אם יש נגדך הודעת אינטרפול?
רוב ההודעות אינן פומביות. עם זאת, חלק מההודעות האדומות זמינות באתר הרשמי של אינטרפול:
👉 Interpol Red Notices – View Notices
במקרים אחרים, ניתן לדעת על הודעה רק בעת ניסיון לעבור גבול, או לאחר שהתקבל מידע פנימי ממשרד הפנים או רשות ממשלתית.
עורך דין פלילי מנוסה יכול לפנות לגופי אינטרפול הרשמיים (CCF – ועדת הבקרה של אינטרפול) ולברר אם קיים רישום כזה.
מה ההשלכות של הודעה אדומה?
מעצר בשדה תעופה או בגבול – גם בעת מעבר דרך מדינה שלישית.
הגבלת תנועה בינלאומית – איסור יציאה ממדינות מסוימות.
קושי בקבלת ויזה או אשרות שהייה.
הקפאת חשבונות בנק או שלילת גישה לפלטפורמות פיננסיות.
פגיעה בשם טוב, לעיתים גם פרסומים תקשורתיים.
איך מוחקים או מבטלים הודעה אדומה?
ניתן להגיש בקשה להסרת ההודעה לוועדה המפקחת (CCF) של אינטרפול. הבקשה כוללת טענות משפטיות, ראיות והסברים – למשל:
ההליך אינו חוקי או לוקה בפגמים מהותיים.
המדובר ברדיפה פוליטית או אישית.
קיימת הפרה של זכויות אדם.
אין עילה להסגרה לפי הדין המקומי.
ההליך מורכב, ולעיתים אורך חודשים. טיפול מקצועי של עורך דין להסגרה ואינטרפול מעלה את סיכויי ההצלחה.
כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע?
עורך דין המתמחה בצווי אינטרפול והסגרה בין-לאומית יכול:
לבדוק האם קיים צו או הודעה אדומה.
לייצג את הלקוח מול אינטרפול ולבקש הסרה או השעיה.
לטפל בהליכים משפטיים להסגרה מול משרד המשפטים בישראל.
לייעץ בנוגע לנסיעות בינלאומיות ולמניעת מעצרים מיותרים.
להילחם על ביטול פרסומים מזיקים ועל שמירה על זכויות הלקוח.
סיכום
הודעת אינטרפול אינה סוף פסוק – אלא נקודת פתיחה להליך משפטי בינלאומי. כאשר מדובר בצו אינטרפול או איום בהסגרה, חשוב לפנות לעורך דין פלילי עם ניסיון בינלאומי, שיודע לפעול מול הרשויות בישראל ובחו"ל, לשמור על חופש התנועה של הלקוח ולוודא שההליך נעשה כחוק.
צור קשר במידה והינך חושש שהוצאה הודעה אדומה, צו מעצר בינלאומי או בקשת הסגרה כנגדך או בן משפחתך.
ליווי וייעוץ משפטי, סיוע למשפחה בארץ, פניה לרשויות ולעורכי דין מקומיים בחו”ל.
פורקס, CFD, קריפטו, ומסחר אונליין – עבירות סייבר, חקירות בינלאומיות והליכי הסגרה
It all begins with an idea.
תעשייה ישראלית שהפכה לבעיה בינלאומית
במהלך שני העשורים האחרונים, נולדה וצמחה בישראל תעשייה חובקת עולם שהתמקדה בשיווק פלטפורמות למסחר אונליין. מדובר באתרים שהציעו ללקוחות מהעולם מסחר באופציות בינאריות, חוזים על הפרש (CFD), פורקס ומטבעות קריפטוגרפיים. מה שהחל ביוזמות קטנות וסדנאות מסחר חינמיות בתחילת שנות ה-2000, הפך עד אמצע העשור השני של המאה ה-21 לתעשייה רבת-זרועות, עתירת משאבים, אך גם עתירת חשדות פליליים והונאות.
איך זה עבד בפועל?
לקוחות ממדינות מערביות (גרמניה, אוסטריה, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, סקנדינביה וארה״ב) נחשפו דרך פרסום אגרסיבי לאתרים שהבטיחו תשואות גבוהות במסחר דיגיטלי. מאחורי האתרים עמדו לרוב חברות ישראליות או חברות עם חיבור לישראל, שפעלו מתוך ישראל, קפריסין, אוקראינה, בולגריה, גאורגיה ודובאי.
מערך המכירות כלל אנשי "ברוקרינג" – אנשי שיווק ודיילים שדיברו את שפת היעד (גרמנית, אנגלית, שוודית) ושידלו את הלקוחות להשקיע עוד ועוד כספים. במקרים רבים הלקוחות סברו שהם סוחרים בפלטפורמות מסחר אמיתיות, אך בפועל הכספים שלהם לא הושקעו בשוק אלא הועברו ישירות לחשבון החברה.
מערך מקצועי שלם
מעבר למנהלי האתרים ואנשי המכירות, היו מעורבים גם:
עורכי דין שיצרו מבנים משפטיים למיסוך זהות הבעלים.
חברות סליקה שהעבירו את הכספים בין יבשות.
יועצי תוכן ומפתחים שבנו מערכות "מסחר" עם תצוגת גרפים מדומה.
יועצים פיננסיים ואנשי שיווק דיגיטלי שפעלו ליצירת אמון.
רבים מבין העובדים היו שכירים – חלקם צעירים – שלא הבינו את מלוא ההשלכות של מעשיהם.
מה קרה כשזה קרס?
ככל שחלפו השנים, לקוחות החלו להבין שכספם אינו חוזר. תלונות החלו להיערם במשטרות של מדינות רבות, בעיקר באירופה. במקביל, רשויות אכיפת החוק במדינות היעד החלו להבין שמדובר במערך מתוזמן וגלובלי. מאות חקירות נפתחו – חלקן על ידי גופים פדרליים (כמו ה-FBI, SEC ו-CFTC בארה״ב), חלקן על ידי גופים כלכליים (BaFin בגרמניה, FCA בבריטניה), וחלקן באמצעות משטרות מקומיות באירופה.
דוגמאות מהשטח:
פרשת Y Trading – ב-2021 נעצרו בישראל ובאוקראינה מספר חשודים שניהלו פלטפורמת CFD מזויפת שפעלה כלפי לקוחות גרמנים. חקירה של משטרת ברלין, בשיתוף פעולה עם יחידת להב 433, הובילה לצווים לחיפוש ומעצר, ואחריהם לבקשות הסגרה.
פרשת BinaryBook ו-Banc de Binary – שתי החברות פעלו מישראל, קפריסין והונג קונג. הבעלים של אחת מהן הוסגר לארה״ב ב-2020 בגין הונאה של מאות מיליוני דולרים. החשדות כללו: הצגת רווחים כוזבים, מניפולציה על הפלטפורמה, שידול והטעיית משקיעים.
חקירות במלטה ובקפריסין – מדינות אלה שימשו מרכז פעילות רישום ואירוח לחברות ישראליות. בשנים האחרונות, גם הן פועלות להגביר את הפיקוח ומספקות סיוע משפטי למדינות אחרות.
מעצרים בדובאי ובגאורגיה – לא מעט ישראלים עברו למדינות אלו על מנת להמשיך פעילותם מחוץ להישג יד הרשויות. אך שיתופי פעולה חדשים בין המדינות הובילו לביצוע צווי מעצר גם שם.
עבירות סייבר, מרמה בינלאומית והסגרה – מסגרת משפטית מורכבת
במקרים אלה, החשודים אינם מואשמים רק בעבירות מרמה, אלא גם בעבירות סייבר (שימוש במערכות ממוחשבות לביצוע עבירה), עבירות הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע, ולעיתים גם הונאת משקיעים לפי חוקי ניירות ערך זרים. החקירה וההעמדה לדין לרוב מתבצעות במדינה שבה היו הקורבנות, גם אם החשודים לא דרכו שם מעולם.
הליכי הסגרה
כחלק מהמאבק הבינלאומי, מדינות רבות – כולל ישראל – מקבלות בקשות הסגרה. כלומר: אדם יכול להיעצר בישראל או בחו”ל לבקשת מדינה זרה, לעיתים על סמך צו של אינטרפול, ולעמוד בפני הליך הסגרה לבית משפט במדינת היעד.
הליכים אלה מורכבים, ולעיתים מתקיימים תוך כדי מעצר ממושך בישראל או בבתי מעצר בחו”ל. מדובר בתחום משפטי רגיש, שדורש הבנה עמוקה של הדין המקומי, האמנות הבינלאומיות והמערכת המשפטית של מדינת היעד.
מה עושים אם אתה חשוד או נחקר?
אם עבדת באחת החברות האלו – בתפקיד טכני, שיווקי, ניהולי או משפטי – ונתקלת באזהרה, זימון לחקירה, צו עיכוב יציאה מהארץ, צו מעצר או פנייה מרשות חקירה זרה, אסור להתעלם.
כיצד אוכל לעזור?
אני מייצג או מלווה חשודים ונאשמים בתיקים של עבירות סייבר בינלאומיות, הונאה כלכלית, מסחר אונליין, עבירות ניירות ערך, והסגרה למדינות זרות. עם ניסיון של למעלה מעשור בתחום הפלילי, אני מלווה לקוחות מהשלבים הראשונים – חקירה, צווי תפיסה, ניהול מו״מ מול מדינות זרות – ועד לשימועים בבתי המשפט, כולל ניסיון בעבודה מול עורכי דין ויועצים משפטיים במדינות יעד באירופה כמו גרמניה, אוסטריה, בריטניה, באמריקה, ארה"ב, קנדה, ואמריקה הלטינית ובמדינות מעבר באירופה או אסיה.
צור קשר לייעוץ משפטי
אם אתה מודאג שאתה עלול להיות חשוף לחקירה בינלאומית, קיבלת פנייה מרשויות זרות, אתה נמצא בהליך הסגרה בארץ או בחו”ל או עצור בארץ או בחו”ל – פנה לייעוץ משפטי מיידי. מניסיוני, פעולות שנעשות מוקדם יכולות להטות את הכף: להימנע מהסגרה, לצמצם או לנקות את האישומים ו/או להגיע להסכם מול התביעה במדינה הזרה.
נעצרת בחו"ל? מדריך מקיף למעצר והסגרה בינלאומיים– כך תפעלו נכון
It all begins with an idea.
מעצר של אזרח ישראלי מחוץ לגבולות המדינה הוא אירוע דרמטי ומורכב – משפטית, רגשית ולוגיסטית, עבור העצור וגם עבור בני משפחתו בארץ. בשנים האחרונות, במקרים רבים מדובר במעצר בעקבות חשדות לעבירות כלכליות, סייבר, הונאות בינלאומיות או עבירות הלבנת הון – וההליך עשוי להוביל לבקשת הסגרה מצד מדינה שלישית כמו גרמניה, ארה"ב או בריטניה. מאמר זה נועד לשמש מדריך מקיף להבנת המשמעות של מעצר במדינה זרה, הליך הסגרה בין-לאומית, זכויות החשוד, ודרכי ההתמודדות הנכונות.
מהו מעצר בינלאומי?
מעצר בינלאומי מתרחש כאשר אדם נעצר במדינה זרה, בדרך כלל לבקשת מדינה אחרת (מדינת מוצא או מדינה שלישית), שמבקשת את הסגרתו בגין עבירה פלילית.
במקרים רבים מדובר בהוצאה לפועל של צו מעצר בינלאומי שהוצא על ידי אינטרפול או רשות חוק במדינה מבקשת, וההליך כולו כפוף לחוקים המקומיים, להסכמי הסגרה, ולזכויות האדם הבינלאומיות.
מעצר במדינה זרה – תמונת מצב ראשונית
כאשר ישראלי נעצר בחו"ל, לרוב הוא מוצא את עצמו חסר אונים מול מערכת משפטית זרה, לעיתים בשפה שהוא אינו שולט בה. כבר ברגעים הראשונים חשוב לפעול נכון:
לא לומר דבר מיותר – כל אמירה עלולה לשמש כראיה.
לדרוש עורך דין מידית – הן מקומי והן, ככל האפשר, ישראלי.
לדרוש הודעה לקונסוליה הישראלית – נציגות ישראל רשאית ואף מחויבת לסייע.
לשמור על קור רוח ולשתף פעולה עם החוק – אך תוך שמירה על הזכויות.
הליך ההסגרה – מהו וכיצד הוא מתבצע?
הליך הסגרה הוא בקשה שמדינה אחת מגישה לשנייה להעביר אליה אדם החשוד או המואשם בעבירה פלילית. מדובר בפרוצדורה בין-לאומית שמעוגנת בהסכמים בילטרליים ובאמנות בינלאומיות.
ההסגרה אינה מוגבלת לישראל בלבד – אלא עשויה להיות לכל מדינה אחרת שמבקשת את הסגרת החשוד.
לדוגמה:
אזרח ישראלי נעצר בברזיל – וגרמניה מבקשת את הסגרתו אליה בגין פעילות תרמית.
אזרח ישראלי שנמצא בטורקיה מבוקש על ידי ארה"ב – ומתחיל הליך הסגרה למדינה זו.
ההחלטה האם להסגיר מתקבלת לרוב על ידי בית משפט מקומי (בישראל בית משפט מחוזי), אך יש בה גם אלמנטים פוליטיים ודיפלומטיים.
האם להסכים להסגרה או להתנגד לה?
זוהי אחת ההחלטות החשובות ביותר שיש לקבל – והיא חייבת להתבצע בליווי עורך דין פלילי מומחה להסגרה. שיקולים בעד הסכמה:
תנאי מעצר קשים במדינת המעצר (כגון מזרח אירופה, דרום אמריקה, טורקיה ועוד).
גישה למשפחה, שפה ומערכת מוכרת במדינה המבקשת.
אפשרות לעסקת טיעון במדינה המבקשת שתביא לסיום מהיר של ההליך.
שיקולים בעד התנגדות:
פגמים משפטיים בבקשת ההסגרה.
חשש לאי קבלת משפט הוגן במדינה המבקשת.
שיקולים רפואיים או משפחתיים שיצדיקו השארת העצור במדינה הנוכחית או בישראל.
במקרים מסוימים, ניתן אף לבקש להאיץ את הליך ההסגרה כאשר התנאים במדינת המעצר קשים, כדי להעביר את העצור מוקדם ככל האפשר למדינה בה יוכל ליהנות מתנאים משפטיים ופיזיים טובים יותר.
תנאי המעצר במדינות זרות – למה זה כל כך חשוב?
תנאי מעצר במדינות שונות בעולם נעים בין סבירים למחרידים:
במדינות באמריקה הלטינית: תאי מעצר עמוסים, מזון לא סביר, היעדר טיפול רפואי, תנאים סניטריים ירודים.
במזרח אירופה: צפיפות, הגבלות תנועה, קושי בגישה לעורכי דין ולטלפון, התנכלות מצד אסירים ועצירים.
במערב אירופה ובצפון אמריקה: ברוב המקרים תנאים סבירים יותר, אך עדיין קיימות בעיות.
מסיבה זו, עורך הדין הישראלי יכול לבקש מהשלטונות במדינה המקומית ובתאום עם המדינה המבקשת לבדוק אפשרות להעברתו המהירה של העצור למדינה המבקשת, במיוחד אם מדובר במדינה עם תנאים טובים יותר – כגון גרמניה, צרפת, או ארה"ב.
הליווי המשפטי – משולב, מקומי ובינלאומי
ניהול תיק הסגרה או מעצר במדינה זרה במסגרת עבודה משולבת:
עורך דין מקומי במדינת המעצר – שמבין את ההליך הפלילי המקומי, מגיש בקשות שחרור בערבות, פונה לרשויות בשפה המקומית, מלווה את העצור פיזית.
עורך דין ישראלי מומחה להסגרות ומעצרים בינלאומיים– שמתאם בין הרשויות, מלווה את המשפחה בארץ, מבקר את העצור (ככל שניתן בליווי עורך הדין המקומי), מתאם עם השגרירות ועם גורמי אכיפת החוק במדינה המבקשת, לרבות התביעה ורשויות החקירה, ובונה אסטרטגיה כללית לתיק.
שיתוף פעולה הדוק בין השניים יכול להיות חיוני להגנה אפקטיבית, במיוחד כשיש שאלות רגישות של זכויות, מצב בריאותי, או צורך להפעיל מנגנונים דיפלומטיים.
זכויות בסיסיות של עצור במדינה זרה – מה לא לשכוח?
הזכות לשתיקה – אל תענה לשאלות החוקרים עד שפגשת עורך דין.
הזכות לייצוג משפטי – ניתן לדרוש ייעוץ משפטי מהיר.
הזכות לשיחה עם הקונסוליה או שגרירות ישראל – לפעמים זו הדרך היחידה להעברת מידע ראשוני למשפחה.
זכות למזון, טיפול רפואי, שיחה עם עורך דין, תנאים הומניים – גם במדינה זרה.
במקרים רבים, הפנייה המהירה לעורך דין ישראלי המתמחה בתחום יכולה להציל חיים ולשנות את כל מהלך התיק.
לסיכום
מעצר במדינה זרה הוא מצב מורכב שמחייב תגובה מיידית, אסטרטגיה חכמה, ושיתוף פעולה חוצה גבולות. הליך ההסגרה אינו מובן מאליו – ניתן להסכים לו, להתנגד לו, או אף לדרוש להאיץ אותו במקרה הצורך. העיקר – לא לפעול לבד. פנייה מיידית לעורך דין מנוסה, היא הצעד החשוב ביותר.
אם קרוב משפחה או מכר נעצר בחו"ל – אל תחכו. פעלו עכשיו.